יש משהו בלביבות ששובה לב כל איש, ואישה. ילד וילדה. הקציצונת המלבבת הזו מושכת כל אדם להושיט יד לטעימה. ולביבות ירוקות גם מדברות אל הנפש ומשדרות ביס שמשגר בריאות פנימה אל תוך הגוף.
הלביבות האלה הן סוג של מתנה מפוצצת טעם. אפשר להוסיף להן גבינות קשות/ שמנות ואפשר גם בלי. הן שילוב של מרקמים קראנצ'ים ונימוחים ומושלמות בכל ארוחה.
השקעה משתלמת בהכנה מסורתית, ובאומרנו מסורתית הכוונה לטפל במנגולד כפי שצריך, באידוי וטיגון איטי.

מרכיבים:
בצל גדול קצוץ
3-4 חבילות עלי סלק – מנגולד שטופים וקצוצים עם הגבעולים
כרישה
תפו"א קטן מגורר
1-3 כפות קמח תפו"א
2 ביצים
שום כתוש או אבקת שום גבישי
מלח
פלפל שחור גרוס
אגוז מוסקט מגורר
שמן זרעי ענבים לטיגון
חמאה או שמן זית

אופן ההכנה:
מאדים בצל בחמאה/שמן זית, אידוי איטי עד שקיפות (מקפיץ את טעם הבצל). מוסיפים את עלי המנגולד הקצוצים מאדים עד אבדן הנוזלים, עד שמתחילים לאט לדבוק בתחתית המחבת. מוסיפים את הכרישה וטיפה שמן זית, ממשיכים בטיגון/אידוי.
מקררים.
מערבבים לתערובת את קמח תפו"א, שתי ביצים ותבלינים. נותנים לה לנוח בעדיפות במקרר. בשלב זה לעיתים אני אוהבת להוסיף מוצרלה מגוררת וקצת פטה. לא חייבים.
מחממים שמן זרעי ענבים במחבת 1/3 גובה, כשהחום גבוה ואחיד, צרים חופן תערובת ביד, ועם היד השניה סוחטים קצת… כמו כף אל כף 😊
מניחים בעדינות בשמן החם וכשהקצוות משחימים, הופכים.
מניחים על צלחת עם נייר סופג… ומנסים להתאפק… כמעט מצליחים… לא. אי אפשר 😜

וכאן נכנס שלב ההתענגות….
הצעות הגשה;
עם יוגורט
עם עגבניות מגוררות כוסברה ושום
עם לבנה טריה
עם שמנת של פעם!
אם נשאר מהנשנושים… 😎